תקופת הגיל הרך נחשבת כתקופה המרכזית בה הילד עדיין חווה תמימות מהי וכן חופשי מהתניות חברתיות כאלו ואחרות, הוא עדין יכול ומסוגל "לעוף" על כנפי הדימיון ולאפשר לעולמו הפנימי לבוא לידי ביטוי. אך ככל שאנו מתבגרים אנו נוטים לאבד תמימות זו ולאט לאט מסגלים לעצמנו אורך חיים התואם יותר את הסביבה בה אנו חיים. כהורה, אני מאמין שישנה חשיבות גדולה לטיפוח יצירתיות אצל הילד בשלב זה של החיים, הוא כבר מספיק בוגר על מנת לתקשר עם הסביבה ויחד עם זאת צעיר מספיק כדי לחוות את מירב ההתנסויות הקיימות, יצירתיות שיכולה לבוא לידיי ביטוי בתנועה,חשיבה או כל אומנות כזאת או אחרת על מנת להעשיר את עולמו ולפתח יכולות להתמודדות עם המציאות במגוון רחב של אפשרויות.
חשוב להבחין בהבדל שבין דימיון מופרז ובין כוחה המעצים של היצרתיות, בעוד שהראשון עלול להביא את הילד לניתוק מוחלט מן המציאות ועד לתרגום שגוי שלה,השני יכול לעודד אותו למציאת פתרונות יצירתיים לבעיות שונות ומגוונות לאורך השנים. כמובן שבריחה לעולם שכולו דימיון ופנטזיה אינו בריא כלל ועיקר,אולם, לדכא את היכולת של הילד בגיל הרך לבטא את עצמו בעזרת כלים יצרתיים הינה בהחלט מבורכת. אנשים נוטים להזניח את מרכיב היצרתיות אצל ילדם בטוענה שהדבר אינו חשוב מספיק או שמדובר במרכיב מולד,או שיש לך אותו או שאין לך, אך טעות יש בידם. בהחלט ניתן לעודד ולעורר אצל הילד את המודעות לפעילות יצירתית במגוון רחב של תחומים,יצירתיות בגיל הרך יכולה להתבטא בחוג ציור או כל חוג אומנות אחר אך לא רק,ישנם לא מעט אפשרויות ליצור סביבה יצירתית ומאתגרת בעוד תחומים כמו למשל מוסיקה או תנועה, חשיבה יצירתית או תיאטרון. בכל תחום כמעט ניתן למצוא דרכים לאתגר ולעודד חשיבה "פתוחה" ויצירתית לנושא בו הילד עוסק.
קחו למשל את עולם התנועה. רוב המסגרות בהם מתקיים חוג תנועה לגיל הרך מתמקדים בעבודה על חיזוק הגוף,שיווי משקל,וקשר סנסורי-מוטורי כמו היוגה או הפילאטיס, אך לדידי התעסקות בפרמטרים אלו בלבד עלולה לשעמם את הילדים ואף לדכא בהם את המוטיבציה להשתפר, לא כל ילד חדור מוטיבציה או רצון להתחזק ולחזק את גופו כפי שההורה היה רוצה,ועם כל הכבוד להורים הילד אינו נטול רצונות או שאיפות ולכן חשוב להיות קשובים אליו ולזהות עד כמה הוא מוכן לשתף פעולה בעניין,ולכן אני רואה חשיבות ראשונה במעלה לשלב ולעודד יצירתיות ודימיון בתוך עבודה שלעיתים נראית סיזיפית,קשה ומעייפת. ככל שהמדריך בחוג תנועה, בין אם זה יוגה , פילאטיס, או אפילו פילאטיס לנשים בהריון, ידע לשלב בין פעילות יצירתית ובין התרגול הקבוע בשיעור כך רבים סיכויי ההצלחה של התלמיד להתגבר על הקשיים בהם הוא נתקל והמוטיבציה שלו תגבר,יש לשתף את הילד ברעיונות חדשים ואפשרויות חדשות שיתנו מענה גם לרצונותיו של הילד וגם למטרת החוג. אין זה משנה עם איזה קושי הגיע הילד לחוג, עלינו להיות פתוחים למגוון רחב של התמודדויות ולתת מענה לכל אתגר בכל רגע נתון בשיעור. כל ילד אוהב לנוע גם בלי שאנו מורים לו על כך, כל שצריך הוא למצוא את דרך המשי לליבו של הילד וכך נוכל לקדמו למקום אליו אנו רוצים שהוא יגיע בסופו של תהליך. חוג תנועה יש למכביר בכל פינה בארץ ועדין חסר את אותו מענה לאותה שכבת הגיל הרך שבאמת מאפשרת לילד להתנסות ולחוות מגוון רחב של אפשרויות בכל מה שקשור לתנועה,תפיסת המרחב,אתגרים פיזיים וכן חיזוק היצירתיות דרך דימיון מודרך.
נכתב על ידי חן גיברשטיין מנהל מרכז לפילאטיס, יוגה וזומבה ברמת גן
סטודיו חן : לפילאטיס, הריון,יוגה ותנועה לגיל הרך רמת גן בניהולו של חן גיברשטיין
